אלה מסעי. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. הנה כתיבת אלו המסעות נראה שהיו מיותרות. עד שאמרו שהוא להודיע חסדיו של מקום שלא היו נעים ונדים. שהרי בארבעים שנה לא הלכו אלא מ"ב מסעות. ועוד להודיע החסד הגדול שעשה עמהם להפליא. שספק צרכיהם במדבר בארץ לא זרועה. ותאנה וגפן ורמון ומים אין. וכ"ז בהיותם בארץ רחוקה מן היישוב. וה' המטיר להם לחם מן השמים. וכן נראה כי הטעם שנכתבו אלו המסעות. וכן שכתב בהם שנכתבו ע"פ השם. להורות על מעלת התורה שיש בה דברים עמוקים ולא דבר רק הוא. ואם הוא רק ממנו [היא] בחסרון ידיעתנו. כי היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. אחר שהשם הוא הנותן והוא הכותב כאומרו והמכתב מכתב אלהים הוא. ולפי שהכל הולך אחר החיתום. ועכשיו רצה לחתום התורה באלו המסעות. כי ספר אלה הדברים נקרא משנה תורה. ולפי שלא יאמר אדם בספורי התורה וכיוצא בהם שהם דברים מיותרים ושלא לצורך. רצה לחתום התורה באלו המסעות ולכתוב בהם שנכתבו ע"פ ה'. ואחר שאלו המסעות אין בכל התורה כולה דבר שיראה שהוא שלא לצורך כמו אלו המסעות. אחר שכבר נזכרו בתורה. ומה צורך לחזור ולכתבם בכאן. אם לא היה בהם צורך גדול גלוי ומפורסם או נעלם מעיני כל רואה. אחר שכתב שנכתבו ע"פ ה'. ובזה יאמר כל אדם ויעשה קל וחומר. ומה המסעות שאין בהם צורך. נכתבו בתורה ואמר שנכתבו ע"פ ה'. ומה יהיה שאר כל התורה כולה. שיש בה כמה גנזים נסתרים. שיש לנו לומר שכולה נכתבה ע"פ השם. בענין שלא יאמרו כי משה עשה דבר מדעתו. ולכן אמר חותם הנביאים זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב. כי כל מה שעשה וכתב הוא במצותי ובמאמרי. וכל זה לפי שראה אורך הגלות. ואולי בצרותיהם יאמרו דברים לא כן. לכן אמר זכרו תורת משה עבדי. וכן בכאן בשוה באלו המסעות רצה לחתום התורה באלו המסעות. ולכתוב בהם ויכתוב משה את מוצאיהם על פי ה'. בענין שבזה נדע שכלה נכתבה ע"פ ה'. ולאחר שנכתבה ע"פ השם. ראוי שיהיו דברים נסתרים ונעלמים לא יערכם זהב וזכוכית:
ולהורות שיש באלו המסעות דבר גדול. אמרו רבותינו ז"ל שנכתבו כאן שנים וארבעים מסעות. רמז לשם המפורש של שנים וארבעים. הוא שם של אבגית"ץ הרמוז בפרשת בראשית במספר הימים. והם שבעה תיבות ובכל אחד יש בו ששה אותיות עולים שנים וארבעים. וכל אחד יוצא מיומו. אבגית"ץ מיום הראשון. קר"ע שט"ן יוצא מיום שני. לפי שבו נברא גיהנם. וכן כולם על זה הדרך. ולכן נכתבו בכאן שנים וארבעים מסעות. כנגד זה השם של שנים וארבעים הרמוז באומרו השם בם סיני בקודש. לרמוז שיש באלו המסעות דבר גדול. והוא חותם התורה כולה. וכמו שהתורה התחילה בימי בראשית שבם רמוז שם ה' ב"ם. כן סיימה בפרשת אלה מסעי בספור שנים וארבעים מסעות שהם כנגד שם של שנים וארבעים שהזכרנו. לרמוז שהתורה כולה כלולה וקשורה וחתומה בחותם אחד. בסוד ה' אחד ובסוד ה' בם. ואין בה פירוד וחילוק אלא שהיא קשורה תחלתה בסופה וסופה בתחלתה. ולכן כתב באלו המסעות ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ השם. להורות לנו שיש בהם דבר גדול. ולכן התורה כולה עם ספר אלה הדברים כלולה בסוד שנים ושלשים נתיבות חכמה. ולכן התחילה התורה בבי"ת של בראשית וסיימה בלמ"ד של ישראל. לרמוז שנים ושלשים נתיבות חכמה. ואחר שאלו המסעות הם במספר במשקל. רומזים לשם של שנים וארבעים בסוד ה' בם. אין להפסיק החזן בקריאת הפרשה. אלא שיקראם כולם עם אדם אחד. בענין שיהיה המשכן אחד:
וכן נראה שנכתבו בכאן אלו המסעות בשם ה'. להשרישנו שרש ובטחון גדול בגאולה העתידה. ובענין הצרות העוברות עלינו. ולחזק ידים רפות. לפי שהשם צופה ומביט עד סוף כל הדורות וראה הגליות שיעברו עלינו. ובפרט הגלות הרביעי החזק. וכתב אלו המסעות להבטיחנו בטחון גדול וחזק. כי אע"פ שנעבור צרות רבות ורעות. השם יחיינו ויוציאנו מגלותינו. כמו שעשה ביציאת מצרים שהיו מעונים זה כמה שנים בעבודת פרך. והשם שלח להם מושיעים להצילם מצרותם. ולכן התחיל ואמר אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ביד משה ואהרן. וכי עד עכשיו לא ידענו שמשה ואהרן עשו את כל המופתים לפני פרעה להוציא את בני ישראל ממצרים. שכתב בכולן שיצאו ביד משה ואהרן. אבל הרמז בזה כי כמו שישראל אע"פ שלא היו ראויים לצאת ממצרים לפי מעשיהם. נגאלו ביד משה ואהרן ובזכותם. כן יהיה בגאולות העתידות שישלח להם מושיע ורב להושיעם. ובפרט בגאולה הרביעית יגאל על יד שני משיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. ולפי שיש באלו השנים וארבעים מסעות דבר גדול בסוד גאולתינו. אמר ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פ השם. להורות שנכתבו על פי השם. ושם ה' בם רמוז בהם. שהוציאם מצרה לרוחה. ואפילו שעברו רעות רבות וצרות ויצאו מרעה אל רעה. לא עשה בהם כלה בסוד השם הרמוז באלו המסעות. וזה להבטיחנו כי כן יעשה השם בגאולה העתידה. שאע"פ שנהיה נעים ונדים מהר לגבעה וממלכות למלכות ומגירוש לגירוש. מארץ ישראל לחוצה לארץ ומצרפת לספרד ומספרד למלכות ישמעאל ויענונו. ויושב קדם סלה ישמרנו. כי בעונותינו גלות ירושלם אשר בספרד כבר נתגרשו כולם ולא נשאר איש בכל המלכיות. זולתי הנשארים אשר נשארו מן השבי ומן המלקוח ומן הדבר והרעב. נסים ופלטים מחרב אדום למלכות פרס ולמלכות ישמעאל. והנם כל המון ישראל מכל גלות ספרד במלכות פא"ם. עד שנתקיים בנו בעונותינו ונשארתם מתי מספר תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב. ואנו בטוחים בה' שיוציאנו מגלותינו ומדלותינו כמו שהוציא לאבותינו ממצרים. אע"פ שלא נהיה ראויים וכל זה מצד רחמיו:
ויש לנו להבין ולחקור באלו המסעות. שלא לחנם נכתבו בתורה כאומרו אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו על יד משה ואהרן. ולא די זה אלא שכתב ויכתב משם את מוצאיהם למסעיהם ע"פ ה'. והזכיר כל המסעות בפרט ויסעו מרעמסס וכו'. וכל המסעות היו שנים וארבעים מסעות שהלכו בארבעים שנה. והתורה כתבם כמתמה. מזה ראו דבר גדול אלה מסעי בני ישראל. וכן ראו דבר גדול כי הנם כתובים על ספר הישר ע"פ ה' להצטער בצרתם. וא"כ כשיבא אותו עת הרמוז בדברי הנביאים באחרית הימים. ויקשב ה' וישמע התלאות והמסעות והמאורעות הכתובות בספר זכרון לפניו. מיום אשר גלינו מארצנו עד היום הזה שהוא קרוב מאלף וחמש מאות שנה. יעלו המסעות לאין מספר כשתוציא אלף וחמש מאות שנה לארבעים ארבעים שנה. ובכל ארבעים שנה ארבעים ושנים מסעות. וכל שכן וכל שכן שאם נמנה המסעות שהלכנו מעת שגלינו מספרד עד היום שהם שמונה שנים. תמצא שהם יותר מאלף מסעות בים וביבשה. בענין שראוי שכל אלו המסעות יהיו כתובים בספר זכרון ע"פ השם ויזכור תלאותינו ומתומתינו. ויראה עניינו ועמלינו ולחצינו ודחקינו. כמו שראה עוני אבותינו במצרים ובמסעות המדבר. וישלח לנו שני המשיחים להושיענו כיד ה' הטובה עליהם כמו ששלח למשה ולאהרן להושיעם ממצרים. וכמה וכמה טובה כפולה מכופלת למקום עלינו לפי רוב הצרות והתלאות ורוב המסעות. זהו הנראה בענין אלו המסעות. מלבד הדברים העתיקים אשר נמסרו לחכמים. ומלבד מהנראה גלוי ומפורסם לכל העמים. כי תמצא שהזכיר באלו המסעות רמיזם מטובות ישראל שהיו להם כשהיו טובים. והרעות שהיו להם בסבת עונותם:
ולכן התחיל במסעות הללו ומצרים מקברים את אשר הכה ה' כל בכור בהם. למעלה ולמטה. וזהו ובאלהיהם עשה ה' שפטים. וכן הזכיר שנים עשר מעינות מים ושבעים תמרים למספר שבטי ישראל והסנהדרין. וכן הזכיר ברפידים שרפו ידי ישראל בעבירה. ולזה הזכיר ולא היה שם מים לעם לשתות. וכן הזכיר ויחנו ברתמה על שם גחלי רתמים. והזכיר מיתת אהרן וסמך מיד וישמע הכנעני. להורות שמלחמת כנעני היתה על שנתעצלו בהספדו. וכן הזכיר ויחנו בעיי העברים בגבול מואב. להורות הנסים שעשה השם שם. כאומרו על כן יאמר בספר מלחמות ה'. וכ"ז כדי שנזכר כמה רע גורם העון. וכמה מעלות טובות קבלו ישראל כשהיו טובים. בענין שבזה כל אדם יתן אל נפשו לשוב אל ה'. ולהתרחק מדרך הרעים ולהתדבק בדרך הטובים. אחר כך אמר כי אתם עוברים את הירדן והורשתם את כל יושבי הארץ. בענין שלא ילמדו ממעשיהם הרעים. כי חברת מתי רשע מזקת מאד אפי' לטובים. כאומרו מלאך רשע יפול ברע. כלומר אפילו שיהיה אדם כמלאך ה'. ישוב לרשע כשיתחבר עם אדם רע. כמו אל הכשדים אתה נופל. וציר אמונים מרפא. כלומר מי שהיה ציר אמונים שהוא משה. נתן רפואה לזה. כאמרו ולא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. ולכן אמר בכאן והורשתם את כל יושבי הארץ וכו'. ואם לא תעשו כן [והיה] אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדכם. וצררו אתכם במעשיהם הרעים. ורבותינו אמרו שזה נאמר על ירמיהו הנביא שבא מבני בניה של רחב הזונה והוכיח אותם. ולפי שלא קבלו תוכחתו והוא היה כקוצים בעיניהם. נחרב בית המקדש ונתקיים בהם והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם. בהריגת צדיקים ובחרבן ערים:
